בטרם נרדמת
וספור נחמד
אמך תקריא,
ואתה כצפור
חיש נרדמת
בקן החמים
לשנת ישרים.
אך למה זה ילד
פניך בזעף
בכל בוקר
עת תשכים,
מבטך החמצת
ומסרב לדעת
שזה הזמן
והכיור ממתין.
אל הגן תצא
לפגוש חברך
מסרב, מהסס,
ולבסוף תסכים,
ובגן תפרח
ככלנית אדמדמת
בחצר תשחק
וסביבך הילדים.
ובערוב היום
תשוב לאחיך
וחדות חיים
ממך תפרוץ,
זה לא אתה
אותו הילד
שבבוקר פנים החמצת
ובערב המתוק בילדים.
©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|