בלי לומר מילה יצאתי מהחדר
בעיניים דומעות עד כאב
הרגשתי שאני לא יכול לומר את שבלב
זה בסך הכל סיפור קטן
זה סך הכל רומן מחורבן
לילה ללא מחויבות
ויצאתי משם

את שבלב לא אוכל לספר
את שבלב חייב לשמר
אז כשאת ישנה אני מסתובב
חושש לומר לך עד כמה אני אוהב

בבוקר משאיר לך פתק על המקרר
חוזר מאוחר אל תדאגי אני אסתדר
מוצא נחמה בידי המאהבת
מעידה קטנה ואני מבולבל
מעידה גדולה ולא אראה אותך חזרה
זה סך הכל רומן של בדידות והגנה
רומן שאת לא מבינה

את שבאחר לא תוכלי להבין
הסוד נשמר איתי לעולמים
אז בבוקר מוקדם אני יוצא מהמיטה
נושק לך בעצבות עם צביעות מרה

חיי חיים כפולים
כמו ג'יימס בונד מהסרטים
מרגל לטובת האויב
יוצא מהחדר מפתח סודי
משאיר לך פתק להתראות אהובה
אזרתי מזוודה יצאתי לדרך חדשה

את שבי לא תוכלי להבין
רגשותיי טמונים עמוק בפנים
כל יום אוכל את אותה הארוחה
נמאס רוצה לשנות את האווירה