מה לעשות, הזמן שלנו מוגבל
גם כשאנחנו אורזים את היום יום שלנו במזוודה
ומצטרפים להפלגה של ספינת האהבה אצלנו במיטה.

אז נלך לישון מאוחר
אז נהיה עייפים
אז לא נלך לעבודה
הכל כשר ברגע הפיתוי אבל נראה תפל בבוקר.

איך דלת נעולה בקצה המסדרון
נראית כל כך שברירית מול
הילדים הישנים,
הקירות והרהיטים,
משקל של חיים שלמים אנחנו צריכים להשאיר כל פעם מאחורי דלת עץ
פשוטה,
כדי להיות אני ואת,
כדי לאהוב.

הזמן לא עשה את שלו,  כי זמן לא עושה כלום.
אפילו לא נתן את אותותיו כי מראש לא עסקנו כאן בדוגמנות,
לא בצילומי אופנה
או טלנובלה או סרט פורנו נועז.
אני עוצם עיניים ורואה אותך כמו תמיד
ורוצה אותך כמו תמיד
ואת יפה כמו תמיד
והכל כמו תמיד
כמו אתמול
כמו עכשיו
כמו עכשיו ממש.

מחר תמיד מגיע מוקדם.
מתחיל עם תחושת החמצה על מה שלא עשינו היום
אבל הוא לא יוכל לקחת מאיתנו את תחושת ההישג
עשינו אהבה,
עשינו אהבה,
עשינו אהבה.