גלעד חן / הצרה של אף אחד |
כל אחד מחובר למנוף
שמחובר למנוף שמחובר
אל ההוא שמושך בחוטים
אוליגרך קירח עם קרס שעירה
מסובב את כולנו על אצבע קטנה
מרימים את היד שצריך
רובוטים שתוכננו בקפידה
קצבאות ילדים אלמנות וקשישים?
בטח לא אכפת למכונה
מקבלים משכורת שכואבת בכיס של כולו
מנקים שחיתויות ומסים
משכן או יותר נכון חדר ארונות
והשלדים שבארון מתים לצעוק
מדינה של ארונות מתים
אז מה אם הם ניצולי שואה
שעברו מחנות השמדה
אין מצב לתקציב אנושי
וחס וחלילה זה לא אישי
פשוט הפורש בכניסה
זה הניצול או אני.
ואין מצב לשחרר חטופים
כי על השולחן שלהם יש עשרות חטיפים
ואז מה שיש אלפי משתמטים
אנחנו חיות מחמד של מעצמות
יותר נכון שפוטים
והחליפות שמחביאות בתוכן סירחון
של שוחד וצביעות ומרמה
אז אחד למיליון ישב בכלא
והשאר ימשיכו לנהל את המדינה
כי המדינה שלנו היא מדינה מושלמת
והצרות שלה הם של אף אחד
והאזרח הקטן סופג גושי חרא גדולים
שהאלה שבחרנו עלינו מחרבנים
במשכן צנוע על גבעה לא גבוה
יושבים 120 מכונות בלי רגש
יושבות ומקבלות משכורת
יושבות ומנהלות את המדינה
(26.6 ורק מאתמול עוד שני שרים ישירו בכלא, והשחיתות עדיין
באוויר)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|