ואני רק רוצה שתרים את ידך,
והיא תרפרף על עורי.
רק הייתי רוצה להיות רק שלך,
ואתה תהיה רק שלי.
הייתי רוצה לצייר לנו עתיד בצבעים של ורוד וכחול,
ואתה היית מחזיק לי את היד, כדי שלא נשבר,
ולא ניפול.
הייתי רוצה לומר את שמך, ושאתה תחקוק אותו בי.
הייתי רוצה לחבק חזק וללחוש שאתה רק שלי.
הייתי נוגעת עם ידי בפניך,
כמו מגלה אותך מחדש.
ואתה היית חולם את חייך, ומחייך אליי בחיוך מבויש.
הייתי רוצה לרוץ לזרועותיך אחרי פרידה ארוכה,
היית מרים אותי ומתאהב מחדש.
הייתי רוצה להיות מסוגלת לפתוח את נפשי בפניך,
להראות לך מה צופן בליבי.
הייתי רוצה להיות מושלמת,
בשבילך,
ולדעת שתמיד תישאר לצידי...
אבל בסופו של כל לילה,
בבוקר מתעוררת לגלות
שאתה רחוק.
לא איתי.
וידך יכולה להיות עכשיו כל כך מנחמת,
מבטך יכל לחדור אל נבכי נשמתי.
אבל המציאות כה קרה ועוינת,
ואתה לעולם לא תתעורר לצידי. |