א. יואל / את |
את נוגעת בי בערמה עם מחשבותייך
מלהטטת במבטייך עד אובדן ריכוז
ונעלמת שוב,
נעלמת עד אשר תקוותי תמה
בורחת לך עד אשר שפתיי יבשות
ומופיעה שוב,
את מפתיעה אותי כשמחשבותיי נודדות לאחרות
מחזירה אותי כשידיי חובקות זרות
מושכת ופורמת קשירות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|