אני בתוכך טובל את עצמי
והזמן בין היום למחר,
את גונחת קלות בתנוחה מיסיונרית
ו...
לפני שהתחלתי זה כבר נגמר.

את מסדירה נשימות של אכזבה,
לי נשאר לחבק את הכר,
לא עזרו מחשבות על שואה ועל סבתא
כי...
לפני שהתחלתי זה כבר נגמר.

לפתע יד מלטפת אותו שם למטה,
את מושכת לי בשיער,
חוזרים אל הקצב, את צועקת "חזק!"
ושוב...
לפני שהתחלתי זה כבר נגמר.

הפה שלך מחייך ולוחש "לא נורא",
אך עינייך צורחות "כישלון מפואר!"
רק אל תספרי...זה לא קרה לי אף פעם
ש...
לפני שהתחלתי זה כבר נגמר.

שמלה מתלבשת על חזיית תחרה,
נשיקה וליטוף בשיער
ותוך כדי שאני סוגר אחרייך ת'דלת
אני מבין...
שלפני שהתחלנו זה כנראה כבר נגמר.