[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאירה תמיר
/
זה לא כל כך פשוט

עכשיו אני מקיאה!
כל בוקר בזמן האחרון אני מקיאה
את כל השקרים כולם
בעיקר את אלה  בצבעי הארגמן
אבל נמאס לי! וזה ממש לא משנה
ובעצם למה לי לסבול
מה אני מזוכיסטית?
מה אני כל יכול?
אז איך שאני ככה קטנטנה שכזאת
אני תופסת את הדבר המדכא הזה
מרימה אותו משתי הזרועות
כמו איזה גיבור גדול
כמו איזה אלוף העולם בהרמת משקולות
מגביה אותו לשמיים
ומנחיתה אותו לתוך האסלה
במכת מחץ אחת מנצחת
ומורידה את המים!
זהו!
זאת לא הבעיה שלי!
אז למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?
שישקרו אותי!
מה אכפת לי מכול השקרים כולם
זה לא כל כך פשוט להתעלם
אבל מאוד חכם...

               



פעם...כשהייתי מעמידה את בני האדם בשורה אחת ארוכה הייתי
מתחילה לעשות סלקציה.. עם מי אני יכולה להיות בקשר ואת מי אני
מנפנפת מפני, הדבר הראשון והחשוב מכל היה שהייתי בודקת אותו
ולא סתם בודקת, בציציות בודקת, זה את הכנות. הכנות היתה הדבר
הראשון במעלה, תמיד חשבתי שלשקר זה הדבר הנורא ביותר מכל,
המיותר, הבלתי נסבל, סוף העולם בשבילי.
תמיד הייתי כנה הכי כנה שאפשר... טוב, נו אני לא מושלמת עד כדי
כך, גם אני לא טלית שכולה תכלת וגם לי יש לפחות כמה וכמה
שריטות הגונות בראש כמו לכולם, אבל אם יצא ושיקרתי איזה שקר
לבנבן קטנטן שכזה זה היה משהו שמכורח המציאות היה ממש מוכרח,
ורק אם הייתי בטוחה  שיש בו מטרה כל כך נעלה, ולא רק שהוא לא
יגרום שום נזק הוא עשויי להציל את העולם.  אז יצא איזה שקר קטן
פה ושם, אבל לעיתים רחוקות ונדירות,  לא בכל יום לא בכל דקה,
לא בכל שניה, בואו נאמר.. פעם בהמון המון זמן...
ותמיד תמיד לשקר שלי לא היו רגליים!!!
נסבל? נכון?
אז ניפנפתי את זה ואת ההוא ואת ההיא, ונשארת לא פעם לבדי.
נפנפתי כל כך הרבה בחיים, כי מי לא משקר?
כל מי ששיקר לי פעם אחת ונתפס, סתמתי עליו את הגולל וחסל.
היה זה בעיני איסור חמור ובל יעבור נקודה!
היה נשבר האמון נשרף היקום וירדתי בכאב וביגון שאולה אל
הדיכאון.
הייתי מתאכזבת הייתי מאוכזבת לפעמים האשמתי אותם לפעמים אפילו
את עצמי. היו שהתנצלו מעל פני השטח היו שהתנצלו מבפנים, היו
שביקשו סליחה, היו כל כך האמינו בשקרים של עצמם עד שהאמנתי גם
אני, אם היה השקר כל כך מוצדק משהו שבין חיים למוות סלחתי! אבל
שום דבר כבר לא היה כמו שהיה, משהו בתוך השקר נתקע.
ככה זה היה פעם...פעם... כשעוד הייתי צעירה כשעוד הייתי נאיבית
כל כך.
אז עברו להם השנים ושיקרו לי מאות אלפי פעמים והבנתי שהעולם
כולו עומד על תילו על תילי תילים של שקרים, ועברתי התמחות
בגילויי שקרים לפעמים השקרים נתפסו עם המכנסיים למטה וראיתי את
התחתונים תחתונים תחתונים... עוד לפני שהם נאמרים, לפי הדרך
שהם נאמרים לפי תנועות הגוף, לפי המבטים, וקיבלתי דוקטורט,
מומחית לאבחנה דקה של כל סוגי בני האדם ושקרים בעיקר. אז למדתי
לקחת את הכל קצת יותר בפרופורציות, קצת יותר בקלות, כי לא ממש
ממש רציתי להישאר לבדי בבדידותי, ככה עצובה ומיוסרת בעולם לבדי
ועשיתי כל מיני פשרות מתפשרות ומדדתי את השקרים של כולם על פי
קנה מידה...שקר גדול שקר קטן שקר שחור שקר לבן וכמה נזק הוא
גרם, לפעמים לא תאמינו לפעמים אפילו הייתי אפילו מגבה את
השקרים בכל מיני תירוצים בכדי לא לכאוב מישהו שהיה כל כך חשוב,
בכדי לא להפסיד. שקר אחד למשל לדוגמה, כל כך נדוש שגור כמעט
בפיהם של כל הבריות כולם הוא "אני אוהב אותך את תהיי המלכה"
בזכר או בנקבה ביחיד או ברבים מחולל ניסים, כמעט תמיד משיג את
כל מטרותיו עושה קסמים, את כל הבלתי יאומן... אבל מהר מאוד
מתברר שהוא המלך ומלך לא מוותר על הכתר אלא אך ורק לטובת יורש
העצר...וגם זה רק אחרי שהוא מתפגר....זה לרוב לא אמיתי מהפה
ולחוץ לא באמת מבפנים... אבל זה לא העיקר....הזוגיות היא לא על
מה שמדובר...אחרי שפיתחתי הרבה  יותר מיומנות שכזאת ידעתי
עליהם מראש אבל פשוט התעלמתי. אבל לפעמים היה איזה שקר אדום
שלא הצלחתי להתגבר עליו בקלות ראש ולא הצלחתי לעבור לסדר
היום...וממש נכנסתי ממנו ממש אבל ממש לדיכאון! כמו למשל בחצי
שנה האחרונה והרבה יותר עמוק בשבוע האחרון!
והנה יום הולדת מתקרב לו וכבר חלפו להם כמעט כמעט חמישים ועוד
חמש סתווים. והחיים הם לא גן של שושנים ולא ירח דבש ארוך
ומתמשך ולא מי יודע מנעמים נעימים, ובנוסף יש הרבה סיבות קטנות
גדולות טובות ורעות שמצריכות את הבני אדם לשקר כל מיני שקרים
ומסוגים שונים,  בלי כוונה ובמתכוון... מפחד זה נורא מפחיד
לשקר כאילו מכוונים לך אקדח לרקה...
ובמצח נחושה זה הכי רע רע רע רע... מאוד רע...
יש שקר שחור שקר לבן יש אפילו אדום כמו דם כמו ארגמן, שקר כואב
מכאיב פוגע ופוצע שגורם לך לדמם והרבה זמן.
יכול להכניס אותך לדיכאון עמוק כל כך עמוק כמו למקום הכי נמוך
בעולם, כמו ים המוות.
אז יש לי מיליון סיבות שהיו יכולות לגרום לי לדמם עד מוות, כל
מיני סיבות שיכולות להרוג אותי בכל רגע נתון בכל רגע קיים ולאו
דווקא משקרים...
הנה עכשיו למשל...שפעת החזירים... גם היא יכולה להרוג אותי
ביום בהיר אחד אולי היום אולי מחר...לך תדע..
הכי מצחיק אותי עכשיו זה שאעבור את כל תלאות החיים ואת כל מאות
אלפי השקרים ועודי בחיים ועדיין חיה וקיימת ונושמת, לפעמים
שועטת קדימה לפעמים מדדה לפעמים משותקת, ולמות מנקמת החזירים.
וגם כשאני בדיכאון הכי עמוק שלי, כמו עכשיו, פתאום אני קמה איך
שאני ככה קטנטנה שכזאת אני תופסת אותו בשתי הזרועות, זה או אני
או הוא... כמו איזה אלוף העולם שמרים משקולות מרימה אותו
לשמיים מנחיתה אל האסלה במכת מחץ אחת מנצחת, ומורידה את
המים...שיטבע..זהו..אין דיכאון...הוא לא מה שיהרוג אותי
עכשיו... וממשיכה ללכת הלאה!

היום אני חכמה... נו, טוב, זאת לא חוכמה אני תמיד חכמה לאחר
מעשה.
מעכשיו ויותר מתמיד השקרים יעברו לי דרך האוזניים כל השקרים
שבעולם....לא יהפכו לי את בני המעיים....אני לא אהיה כועסת אני
לא אהיה מתרגזת לא מאוכזבת לא כואבת לא המומה לא משותקת ובטח
שלא מדממת... אני אצוף ואפילו במקום הכי נמוך בעולם על פני ים
המוות... אני פשוט אצוף שם מחוייכת לכולם, ואחשוב לעצמי
איזה מזל שזאת לא הבעיה שלי!
מה חסרים לי בעיות משלי?
זאת ממש אבל ממש לא הבעיה שלי!
אז למה לי להכניס את הראש שלי למיטה חולה?
מה אכפת לי!
מכל השקרים כולם
שישקרו אותי!
אם זה משהו שמציל אותם כלפי חוץ מעצמם
האמת תרדוף אותם תמיד בתוך תוכם!



תודה רבה לכל הקוראים אותי.
המון תודה.
ומיוחדת לשלמה ארצי

"כן אני יכול כבר להסתכל על הכל מרחוק
מי שנשאר שפוי יותר, ומי נשאר פחות
אני מרים ראש לפעמים, ושומע שיר אהבה בספרדית
או נכנס לאיזו חנות ממתקים באיזו עיר
ואומר למוכרת הקטנה כשנפרדים,
מותק העיקר תחזיקי מעמד,
העיקר שנשאר כאן איכשהו שפויים"
               
מילים: שלמה ארצי.













loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא רציתי לסחוב
שקי חול
ממילא...



אחד מנחם את
עצמו שלא קיבל
זימון ליום
סיירות...


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/8/09 16:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאירה תמיר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה