|
קפלי מכנסי הג'ינס
בליית משמני הבשר
גוונים על ריצפת החדר
מכשירים רדומים בתנועה.
צליל הקידוח הדק
מנפץ בשיני הכאב
מאחזים דוממים לחישה
שעות של חוסר הכרה.
פני הג'וקר מלבינים במסך
הרגש קפוא בחומותיו
מבצרים מבוטנים באדמה
המקום בו אנו לא רואים.
משקפיים כהות לאהבה
הפרגוד עטור בשחור
ההצגה עומדת להסתיים
הליצנים הולכים לישון.
|
|
|
החומר פארש
הבאנג על הפנים
האקמול נגמר
והלשון בפנים
נגמרה ההשראה
גאון אני לא
אצא
מתי אני אקרא
בבמה כשאני בבית
כסא? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.