|
אני יושבת על גדר תיל,
מתבוססת בדם.
מחכה שתבלע אותי,
אל תוך העולם שלך.
תכלא אותי,
במרתף האובססיביות שלך.
ואני אנטוף בגידה
וזלזול
ורודנות.
ואתה תמצוץ את כפות רגליי,
משוכנע שהן נקיות.
למה אתה לא בא?
למה אתה לא קורע ממני את האדישות?
אני יושבת קשוחה,
על גדר של תיל.
וזה דוקר בישבן.
והדם נוזל,
ואתה לא בא עם קש לשתות אותו. |
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.