יום אחד,
נשב על הספה.
רגליי יהיו מונחות על ברכיך,
על כתפי יונח ראשך.
אתה תעביר את הערוצים
כהרגל של יום יום,
וכתמיד, שפתיי יטיילו על צווארך
רק כדי לומר לו שלום.
יום אחד,
אבשל לך ספגטי עגבניות.
אתה תצחק ותלחש לי באוזן,
עשית ממני שפן ניסיונות.
ואז תצמיד אותי לשיש המבריק
שלפני שנייה ניקיתי,
תנשק את שפתיי ותאמר
"הנה, זה כל מה שרציתי."
יום אחד,
נשכב במיטה שקנינו חודש שעבר.
אתה תישן רק עם בוקסר,
ואני עם חולצה של מיקי העכבר.
אני אשקע באיזה ספר רומנטי
שבטח תצחק עליי בגללו שעות.
אתה תניח ראשך על בטני,
ותפנטז על בנים ובנות.
ולפני השינה,
רק כמה רגעים,
ידיי יעברו בתוך שיערך
ואתה תסגור את האור
ותצמיד את גופי לשלך
והשעון יצלצל.
ובבוקר נקום,
נצחצח שיניים
ונדליק את הקומקום.
שניים סוכר
ומתיקות של שפתיים.
"ביי מתוק
אתקשר עוד שעתיים."
ושוב חוזר הניגון.
ובלילה נראה איזה סרט מוזיקלי.
אשכב על ברכיך המזמינות,
ומבטך ירמוז, מה את עושה לי...
ונכנס למיטה,
ונפנטז על מחר,
והגשם יירד,
ויהיה מאוד קר,
ונצחק על עצמנו,
ונצחק על העולם,
ונתחבא מתחת לפוך.
כשיגיעו ברק ורעם
ובאמצע הלילה,
כשנשימותיך יהיו כבדות,
אניח ראשי על חזך
ואקשיב לפעימות.
ואהיה מאושרת
כי לא אזדקק עוד לכלום.
רק שתחייך אליי בבוקר
ותאמר, יאללה שירה,
זמן לקום.









עכשיו אני רק צריכה להכיר אותך. ולהתעורר.