חרש חרש מן המים מנגינה עולה
נערה שחורת עיניים לבדה הולכה
היי בובה מותק מהיכן לכאן הגעת
עונה היא במתק שפתיים, ממרוקו באתי לכאן.
רוח סגרירית נושבת ועמה סופה
מסולסל שיער הנער ולראשו כיפה
מהיכן ברגל באת, כי עייף אתה נראה
עונה הוא בגמגום צנוע, מאתיופיה עד לכאן.
החמה עולה יוקדת ומוחה את טיפות הטל
על השביל עלמה ועלם שלובים הם יד ביד
מהיכן אתה נטשה, ומאין רוויטל
במבוכה עונה העלם, אני מרוסיה היא מכאן.
חרש חרש מן האופק מנגינה עולה
חבורת צופים פוסעת ברינה וצהלה
מקצוות תבל הגענו, וחלקנו כאן נולד
חניכי צופים אנחנו וכולנו לב אחד.
מלח הארץ אנו, הבוגרים שבתנועה
חניכי צופים אנחנו, וכולנו עם אחד
מרוסיה ופולניה, מאתיופיה ועירק
ממרוקו ותוניסיה, מעתלית ומחיפה.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 70/2 שייכות ל- shulibangi |
