|
דלת נפתחת
מצפן השעות נע לאחור
הפרגוד שקוף לחישה
עננים כבדים של דעת.
מישהו נושם את הדרך
אבק נושב שמים
ערפילים של חוסר הכרה
גופים דוממי רעד.
עיניי היופי שוברות במסך
מקטעים חרוכים של הבנה
צורות מתאר של כוכבים
מסע לאורך נהר החיים.
רהב המאכלת הקרה
להט המילים הנכונות
משך הסופה הגדולה
צירי המערכת.
|
|
|
אני רואה
טלויזיה, אבל
היא לא דולקת.
אמא מסיקה מזה
שאני ממש טיפש,
ולאבא נמאס כבר
ממזמן, אין סיבה
שכולם יאהבו
אותי אם אני רק
בוהה במסך
אפור-חום שעשוי
מזכוכית, הרי
בסך הכל כל מה
שיש שם זה רק
כמה נורות
ואנשים זזים.
אני עובר
לרדיו!
(תהיה אתה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.