אם יושבים בזוית הנכונה לחלון בחדר שלי, ככה שלא רואים
בכלל-בכלל בניינים, רק שמיים זוהרים ובלי עננים, אפשר לראות
ציפור שעוברת כאן בממוצע כל דקה בערך.
הן מופיעות בודדות וכלהקות. בכל מיני גדלים, גבהים ומרחקים
אקראיים,
וזה יפה.
ואם הן מתעכבות די הרבה זמן, אחרי שבדקה הקודמת הופיעו די הרבה
ציפורים, אז השמיים כבר נראים כאילו הדביקו לצד השני של החלון
בריסטול לבן-תכלת עם כתמי צבע מאז שבנו את הבניין של השכנים.
ואז הן מופיעות שוב.
אפשר לשנות מלא זויות בחדר שלי, וחלקן אפילו ממש אומנותיות עם
אמירה פוליטית כזאת בזכות הדגל המתנפנף, ואמירה שמבקרת את העיר
כשהשמש מסתתרת בין הבניין לעמוד.
ותמיד יהיה אור מסנוור שכואב בעיינים, אפילו שכבר שבע וחצי
בערב, לעומת החושך שיש כאן בחדר, כמעט תמיד.