|
זהו ערב בגינה שלהם
הם רוצים לחשוב שזה ערב נעים
אינם מזהים אותי
אינם יודעים שהערב הזה הוא אני
מתחת לפרגולה עם קצת דשא מסביב
יושב איש אחר עם פנים מוכרות
על כיסא שהיה יכול להיות שלי
לולא הייתי עכשיו ערב
המארחת אומרת למי שיכולתי להיות
כמה שהיא שמחה לראותו
מישהו זר מחייך אליה במקומי
ספל הקפה שאותו הייתי אמור לשתות
נמזג למי שתמיד נשארה רק ברקע
ערב של שמים כבדים
אנשים מימים אחרים מרחפים מעלינו
חוזרים על משפטים דומים
שומע את הקולות שהיו יכולים לדבר אליי
מקשיב גם לשתיקות
רואה את המבטים העיוורים
המילים הדומות שיכולתי לומר להם
המילים השונות שלא-יכולתי לומר להם
ממשיכות להמתין באפלולית הגעגוע
עד לאותו הזמן בו לא אדע יותר
שהערב הזה הוא אני.
|
|
|
"יש תאוריה
הגורסת כי אם
אי-פעם יגלה
מישהו לשם מה
בדיוק נועד
היקום ומדוע הוא
נמצא כאן, יעלם
היקום כהרף עין
ויוחלף במשהו
מוזר ובלתי מובן
עוד יותר. יש
תאוריה אחרת
הגורסת שכל זה
כבר קרה".
מתוך המדריך
לטרמפיסט
לגלקסיה- המסעדה
שבקצה היקום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.