סוניה גורן / שמים מתפוררים מעליי |
וגופות שוקקות לחיים
עננים מרחפים על המים
ועל הדשא נשפכים כוכבים
ערימה של יאוש שצריך לגרף,
מלטפת את פניי,
תלויה באוויר.
עכשיו אני לבד זה אמתי
בלי הרבה בררות
עכשיו אני לבד קרועה בתוך עצמי
מחולקת לאלף חתיכות
ענפים שבורים מכסים עליי,
רסיסי דמעות מנופצות על דלתות ביתי
עכשיו אני לבד זה אמתי.
תסתכל בי ותבין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|