|
שמים מתפוררים מעליי
וגופות שוקקות לחיים
עננים מרחפים על המים
ועל הדשא נשפכים כוכבים
ערימה של יאוש שצריך לגרף,
מלטפת את פניי,
תלויה באוויר.
עכשיו אני לבד זה אמתי
בלי הרבה בררות
עכשיו אני לבד קרועה בתוך עצמי
מחולקת לאלף חתיכות
ענפים שבורים מכסים עליי,
רסיסי דמעות מנופצות על דלתות ביתי
עכשיו אני לבד זה אמתי.
תסתכל בי ותבין. |
|
|
אין בעולם אהבה
כמו אהבה של אמא
של השכן שהדשא
שלו ירוק יותר
ממלפפון שהוא
בעצם תנין ואם
חושבים על זה
הוא לא אוהב
דגים, אחרת למה
הדייג אוכל
אותם?
רואים רחוק?
קוראים שקוף?
מה זה שקוף ויש
לו ריחו של
גזר?
נאד של ארנב.
נבי ארנבי
(בעקבות הבדיחה
האחרונה, נגמלתי
לגזר. מעתה אני
אוכל רק חסה.
וכמה שיותר
ירוקה, יותר
טוב. חבל רק
שאני עיוור
צבעים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.