דוסי פרנקל / זה השיר שכתבתי לך |
בלילה ההוא בו יצאת
בפעם האחרונה
מביתי...
אלו המילים בהן השתמשתי
כדי לפקוח את עיניך
שתראה אותי
את נשמתי.
בשדרה מפוזרים רסיסי עלים
שנשרו,
איש עם מקל וכלב
שמשתרך אחריו בלי תקוה
עוד יום של סתיו,
עוד רגע והכל מתחיל.
דלת ביתי עדיין פתוחה כאילו
מחכה לך שתגיע.
בראש המחשבות מסתובבות
במעגל אינסופי
ופתאום
מתחילה מנגינה חדשה לנגן
הגשם הראשון
כבר כאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|