|
אובדת בתוך מסלול חיי
שכאילו רק הולך ומסתבך עם השנים
ואני מי אני בכלל?
לך ולכל האנשים האחרים.
יושבת עכשיו בדירה חשוכה.
ובחוץ הכל שמש ושמיים כחולים.
מסביבי עשן סיגריות סמיך
ובחוץ עננים לבנים
עייפות מציפה את גופי,
התנתקתי מהעולם החיצוני
רוצה לישון
רק לחלום כמה אתה איתי
העצב משתלט,
על כל רגע שמח
ומה שהיה כבר אבד.
פעם אהבתי עכשיו שונאת.
שונאת להיות לבד. |
|
|
סלחי לי בבקשה,
אני דובי גל
ואנחנו מצלמים
סרט מתיחות
חדש,
רוצה להשתתף?
יופי, תעשי שלום
ליגאל.
תשמעי אנחנו
עובדים על הבחור
החתיך שם,
התפקיד שלך זה
ללכת אליו,
להגיד לך שהוא
לא מרשים אותך
ואז ללכת איתי
לחצר ולמצוץ
לי,
בסדר?
סבבה, אז תשברי
רגל, לא, לא
באמת.
יעקב פופק מנצל
את דמיונו
לדמויות
מפורסמות
כדי להשיג טובות
הנאה
מבלונדיניות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.