ניקול עילם / הגל העולה |
על עשרות אוטובוסים
עם תיק קרוע
ולב שבור
מחטטת שעות
לראות
איפה זה קבור
לנצח בתוך הזרם
מים מחשמל
רועדת כמו מישהו
שעוד רגע נגמל
אבל
לא ממש
בלב מותש
אני נועצת מבטים בחלונות
השלג המלח המפלים
מסנוורים
ואני מדמיינת אסונות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|