כל הולכי הרחוב בועטים בי,
(אם בכלל התייחסו לקיומי).
מקפיצים אותי במהירות לחלק
אחר
של הרחוב.

הולכי הרחוב דורכים עלי,
(אם התמזל מזלם לדרוך דווקא
עלי ולא על אבא שלי),
בדרך כלל הם ידרכו דווקא עלי.

ילדים ופרחחים משליכים אותי
זה על זה, כאילו הייתי קללה
שכדאי להיפטר ממנה.

אניני הטעם מביניהם
'מקפיצים' אותי על המים
ונהנים מהמעגלים שאני יוצרת,
בעוד אני שוקעת, שוקעת.