היא הייתה שם איתך, חיכתה כל הלילה..
רק לנשיקה, רק לדברי אהבה מפיך...
ואתה עזבת אותה. היא הרגישה שאין למה
לנסות עכשיו לחזור מהתחלה.
היא נטשה כבר את המחשבה על אדון חלומותיה -
שבעצם זה היית אתה.
האכזבה המרה, צרבה בנשמתה.

כואב לך להקשיב, כואב לך לראות,
כואב לך להרגיש - אותה כ"כ קרובה אליך.
אתה יודע שהיא אהבה אותך ואתה הלכת
ממנה, בלי לומר מילה.

היא הבהירה בפניך, שהרגישה שאינך שלה.
ובעיניה ראית תאווה, והבנת שדווקא היא שלך.
היא כתבה לך כבר פעם: "אתה עוד תבין -
מצאת את הבדידות כשאיבדת אותי."
הכוכבים נעלמו מהשמיים, והרגשת יותר מתמיד
שאם היא כבר לא איתך, עכשיו אין לך מה להפסיד.
הדמעות זולגות לבד ואת הריק בליבך לא תמלא אף אחת.

כואב לך להקשיב, כואב לך לראות,
כואב לך להרגיש - אותה כ"כ קרובה אליך.
אתה יודע שהיא אהבה אותך ואתה הלכת
ממנה, בלי לומר מילה.

עכשיו היא הלכה איתו לשם, זכתה במה שרצתה
ואתה זה שלבד.