מחזיק ביצה קשה ביד
ואני מתלבט, האם בישלתי אותה מספיק?!
איך אני יכול לדעת האם היא רכה מידי או קשה כמו שצריך? הרי
חיממתי אותה על הגז כבר 20 דקות באש בינונית כדי שלא תתפוצץ.
אבל כבר קרה לי בעבר מקרה דומה ו"אכלתי אותה" (תרתי משמע)
כשהייתי בטוח שהביצה קשה והיא השפריצה עלי בלי בושה, וכל
החלמון נזל לי על החולצה והחלבון התפזר על כל הרצפה.
אך הפעם אני לא מוכן לטעות. לא מוכן לקבל איזה "דרדלה" של ביצה
כזו שנוזלת ברגע שאני פותח את הקליפה.
אז מה עושים? איך יודעים אם היא מבושלת מספיק???
הלכתי לשף הכי גדול בעולם (בשבילי) וזו אמא. הרי לאמהות תמיד
יש את הסודות הכי כמוסים של הבישול, וכמה שאתה מנסה להכין את
האוכל כמוו שלהן הוא אף פעם לא יוצא אותו הדבר ובטח לא באותו
הטעם. למרות ניסיונות רבים לחקות את המתכון אחד לאחד, אני תמיד
נוחל כישלון. אני מניח שזה פשוט קטע של אמהות.
נמשיך, פניתי לאמא בבקשת עזרה והיא אמרה לי דבר פשוט נורא:
"זו בסך הכל ביצה. אני לא מבינה מה הבעיה? תחמם על הגז 20 דקות
באש בינונית וקיבלת ביצה קשה."
"אימא... נראה לך שזו הבעיה? איך אני אדע שהביצה היא לא
רכה?!"
"נו, מה הבעיה? תעשה כמו שאמרתי, ותראה בעצמך."
הורדתי את הביצה מהגז כמו שאמא אמרה, והפלא ופלא! היא צדקה
הביצה יצא קשה. הודיתי לאמא מקרב לב והייתי מאושר בחלקי.
בשבוע שלאחר מכן שמתי שוב ביצה על הגז לארוחת הערב, פתחתי
קופסאות שימורים, הכנתי סלט וערכתי את השולחן, הורדתי את הביצה
מהגז ואתם כבר יכולים לנחש מה קרה מזל שאף אחד לא ראה, כל
הביצה נזלה והתפרקה והכתימה את כל הסביבה.
התקשרתי לאמא. שוב ביקשתי ממנה עצה חדשה אבל אמא כמו אמא פשוט
באה והראתה איך מכינים ביצה קשה.
ומאז ועד היום לפני שאני מוריד את הביצה מהגז אני מתקשר לאמא
לבקש אישור כי רק היא באמת יכולה לדעת האם הביצה רכה או קשה.
והיום אני מחזיק ביצה קשה ביד ועדיין מתלבט האם בישלתי אותה
מספיק?! אני עדיין לא מצליח למצוא את התשובה.
כל פעם אני מגיע למסקנה מחדש. לכל אימא יש את הטריק שלה ולא
משנה עד כמה ננסה להבין זה פשוט לא ניתן, כי לכל ביצה יש את
האימא שלה.