[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ספיר מיצי
/
שקיעות של פרידה

ישבנו על חוף הים בשעת בין ערביים. הגלים היו גבוהים וסוערים
מאוד, כאילו מבקשים להגיע לאיזה מקום שטרם ביקרו בו.
הסתכלת עליי במבט הזה הכול כך אוהב שלך, שממיס אותי ובאותה
הנשימה גם עושה לי כל כך עצוב. דיברנו על כל מיני דברים שאף
פעם לא יצא לנו לדבר עליהם, היינו הרבה ביחד באותו שבוע, לא
זזנו אחד מהשני, מה שהיה כיף אבל גם עשה לי מן מועקה קטנה בלב,
או אולי גדולה.
ואתה נרדמת לידי, ככה, על החול הרך, כמו ילד קטן שמרגיש כל כך
מוגן בעולם המטורף הזה. ואני מסתכלת עליך, מרגישה כל כך שייכת
לך, ובאותה הנשימה כל כך מנותקת.
אני מביטה בך שוכב, בצורה הזו בה אתה תמיד שוכב, אותה צורה
שאני לא יכולה לסבול, מביטה בך ולא יכולה לשאת את המחשבה שאתה
תהיה הבחור היחיד שאני אי פעם יאהב ככה, כי אם ככה אוהבים אז
אני רוצה לדעת איך זה מרגיש לאהוב הרבה יותר, לא יכולה לשאת את
המחשבה שאתה תהיה הבחור היחיד שאליו אני ארגיש כל כך שייכת,
שאיתו אני ארגיש בנוח, שאתה תהיה הבחור היחיד שאיתו אני אראה
את השקיעה.
אני מסתכלת על השקיעה הזו ועליך, ולא יכולה לתת לך ללכת, למרות
שכשאני מביטה בזוג הזה שעומד לידנו ונראה כל כך מאוהב, אני
מרגישה צביטות בלב, אחת אחרי השנייה. אבל עדיין לא מסוגלת לשאת
את המחשבה שזה לא יהיה אנחנו יותר. או שבעצם אני כן, כי אני
יודעת שזה הדבר הנכון. כל המחשבות האלה בלבלו לי את הסדר בראש,
אם היה אחד כזה אי פעם, ותסכלו אותי עוד יותר עד שפשוט החלטתי
לשים אותן באותה קופסא מיוחדת בראש, ולא להתעמת איתן עכשיו, או
בזמן הקרוב.
ידעתי שהמחשבות האלה עוד יחזרו, יפרצו בכוח את המנעול ששמו
עליהן וידרשו התייחסות רצינית ומחודשת.
ידעתי שבפעם הבאה הן לא ירחמו עליי. ידעתי שהן צודקות.

ואתה ישן, בכלל לא יודע שכל המחשבות האלה מתרוצצות לי בראש ולא
נותנות לי מנוחה. אתה שוכב שם, כל כך רגוע אל מול השקיעה הזו
שבשבילי היא כל כך יפה, ובאותה נשימה גם כל כך עצובה.





(אוגוסט 2006)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני
ורק אני
יודע
למה זאת שאהבה
את התל אביבי לא
אוהבת אותו
יותר.


-פינקי


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/4/10 9:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ספיר מיצי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה