העצב העצוב הזה שלי
מנסה בכל כוחו ומאודו להסתיר פניו מפניך
כשאתה כל כך קרוב עכשיו יקירי
כל כך קרוב אלי עכשיו
מרחק נגיעותיים

הדמעות שלו יורדות במדרון תלול
לא שולטות בעצמן
ומתגלגלות כמו איזה כדור של שלג עד...
כמו קרחון
ונתקע לו בגרון
כשאתה שואל במייל מתגלגל על חושי
למה העצב הזה העצוב
משתקף מתוך מילותיך אהובתי?

אז הוא לוגם לגימות ארוכות וזריזות
מכוס הקפה החם שמונח על השידה
נשען על אדן החלון מביט בירכתיים
פגוע שבעתיים
מתפלל מייחל
שיפשיר מהר מהר
לפני שתבוא
ויסגיר את עצמו
שיזרום יזרום יזרום
שימשיך ויחלום
שיחבק אותך שמח
שיאהב יאהב יאהב
שיהיה איתך ולו לרגע
באמת באמת ומכל ליבו
מאושר.