המילים חורזות אל סלסולי העשן וריאות הפחם,
בחלונות חרוכי תריסים, מוגפים אך במעט.
שאיפות הטבק צוללות את השירה, מרמזות את שברירי הקפלים.
הנצח נאמר;
וילונות נמתחים, מבעד למראות הזוויות משתנות והערפילים נקברים
לחשיכה. ההשרייה מכווצת אדים - הסינון נמדד בקצוות.
כך האור שייך להסתר להיעלם הקיפולים, לשלהבת הנר
המתבטלת מתחת לגלגל הירח,
באל עין העולם.
12.6.09
לנדב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.