אורחת גמלים פוסעת במדבר לוהט
מארצות הים אל הנסיך הגולה
ועל גב הגמלים מור ולבונה
ומיני בשמים, נושאים הם על גבם.
השמש על הים, ואורחת גמלים פוסעת
ובנאות מדבר, עינם לא פגשה
כבר יבש גרונם וצמקה דבשתם
ומתי ירוו המים, את צימאון גרונם.
המדבר לוהט, אורחת גמלים הולכה
ועל גב הגמלים תשורה מן המדבר
את התשורה יביאו לנסיך הרם
היושב בארמונו אשר בנאות המדבר.
המדבר יוקד, והמסע לא תם
שיירה של גמלים ועל גבם מטען
זה ימים פוסעים הם בלהט המדבר
והמדבר חרב, והמסע נמשך.
אורחת גמלים נוטה בערבו של יום
וממרחק דקלים, עיניהם רואות
דבשתם ריקה ולשונם דבקה
ללגום מימיי המעיין נפשם חפצה.
דקל המדבר ומי המעיין
זרים קשרו, לראש הגמלים כולם
יד הנסיך דבשתם ליטפה
ושבו הגמלים להלך במדבר.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 95/3 שייכות ל- shulibangi |
