בשביל הצר העולה אל פסגת ההר
עלמה יפה על גב סוס קרבות דוהרת
הסוס אציל ואיתן, רעמתו כאדרת גולשת
ומגבו חיוך שולחת אל החמה המחייכת
אשר עלתה וזרחה בראש ההר.

הסוס דהר כרוח סערה ופרסה מרגלו נושרת
כשל גופו אל השביל והעלמה לעפר נופלת
בכאוב גופה, אל החמה נשאה עיניה
ומולה ניצב עלם יפה תואר, עלם חמודות
שהושיט ידו לקראתה ופניו זוהרות כאור.

ידו בידה אוחזת ונושאת גופה מעפר
מבט עיניו התכולות חוצות ונוגעות בחדרי לבה
ידו האחת שיער ראשה מלטפת
ובשניה זר נרקיסים לחיקה נותנת
והיא ראשה בחיקו להניח, נפשה חושקת.

יד ביד פסעו השניים על השביל אל ראש ההר
שפתותיו נשקו שפתיה וידו חיבקה גופה
אושר עז הציף פניה לצידה אהוב נפשה
לא תיתן כי שתי עיניה יעצמו כלא היה
פן האושר יחלוף לו ולבה ישב בדד.

והנה על סוסו האביר רכב העלם
דהר ונעלם במורד ההר
היא נותרה על השביל שבורת לבב ונעצבת
עם זכר אהבתה, וזר הנרקיסים בידה
ולצידה פוסע סוסה, שפרסת רגלו נשרה.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 81/3  שייכות ל-  shulibangi