[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ילד רחוב, פרחח בין פרחחים,
הולך בשדה, קוטף לו פרחים
וכי מה מכל יום נשתנה?
היום יכבוש את ליבה של ניצן הקטנה.

אסף את הפרחים היפים מכולם
עד שלבסוף הכין את הזר המושלם.
היה הוא מדהים ביפיו אך עם זאת קצת כואב
אך מהי כבר קצת אלרגיה לעומת הדברים שבלב?

וכשניצן התבגרה והפכה לנערה
הבטיח לה שישמור עליה מכל צרה.
ולמרות שבנערים אחרים לעתים חפצה
היא ידעה בלבה שרק אותו היא רוצה.

לא עבר הרבה זמן מהרגע שראה לה את התחתונים,
עד שעברו להתרועע בין הסדינים.
בתחילה זאת היתה חוויה מביכה ומוזרה
אך לבסוף זה הפך לעניין שבשגרה.

ניצן הקטנה, שכבר הפכה לאישה
עם השנים הצמיחה לה תסכול וחרדת נטישה.
והילד, הפרחח שכעת היה לגבר
נתן לכל בחורה שרצתה את האבר.

כל לילה שני כבר נהג לאחר
עד שלבסוף עבר לבית אחר.
לא עוד התרועעו להם בתוך הסדין
והחליטו להיפרד כדת וכדין

השנים עברו וניצן נשארה בודדה
לא שמעה מן הפרחח שממנו נפרדה.
עד שבוקר אחד יצאה להביא את העיתון
ולידו ראתה ניצן ירוק וקטון.

היא הרימה בידה את הניצן ירוק
ומיד ניגשה אותו לפח לזרוק
אך היא הבחינה שעליו כתובה מילה: "להתראות"
ושכראתה את העיתון מיד החלה לבכות

בעיתון היה כתוב על ילד, פרחח בין פרחחים
שמצא איש זקן בשדה של פרחים
כשראה את הגופה הוא רק צרח וצרח
והניצן? נבל עוד לפני שפרח...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אולי מישהו כבר
אמר את זה אבל
לדעתי
קומוניסטים הם
סוציאליסטים בלי
חוש הומור


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/7/09 6:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אופיר דגן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה