החמה חורכת תם האביב
עשביה משתרכת מחפשת מוצא,
הקיץ ילהט ישנה דממה סביב
ורק האדם טוען לא נורא.
מאגרי המים הולכים ואוזלים
ממשלות מתחלפות דבר לא מבוצע,
בצמרת כולם עוזבים עשירים
וממשיך האדם לומר לא נורא.
צמרת הברוש מביטה באזוב
בנפול דמעתה שיבשה במעוף,
על כך כבר דברנו - כדאי לעזוב.
שילמד העם את אדיו לשאוף.
8.6.09
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.