חיים נוי / אין! |
אין
מילדותי זכורים לי ימי החורף
עת דמה לי שכך העולם כולו,
מכוסה בשלגים וקרח מייבב
מרוחות החורשות את כל הסובב.
זוכר שראיתי זקנה מתחבקת
ומות העצים המוטים בכניעה,
איך רוח קרה דוהרת, שורקת
מגלה לי קמט על פני נערה.
אין
עת רעי קרע את רוחות הנגב
וחולות המדבר שטים מול פניו,
התמוטט מצרור בלופתו ברגב
עם אדמת ארצי הדבוקה אל עיניו.
עלו זיכרונות שוב מול עיניי
מארץ אותה בא לשכוח,
נשרו דמעותיי שנספגו אל בגדיי
וידעתי: מכאן לא אוכל לברוח.
אין!...
8.6.09
שתי תקופות שונות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|