דוסי פרנקל / ללא מילים |
מתפזר ברקע אפל.
כל הגוף מתחבק
רק לרגע ועוזב לימים
עוד תבין שהייתי שלך
בשתיקה שחונקת.
והמגע עוד נשאר, מחמם ומרגיע
מלטף לו בסתר
וחולף.
מסך הדממה מרמז
שאתה לא כמו כולם.
העיניים צלולות
אך המבט מרוחק
אלף שנות אור ממני
שקוראת לך
לחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|