מאירה תמיר / ריקנות |
ולו לרגע אחד ויחידי
לו יכולתי לחשוב קצת ורק על עצמי
הייתי מוותרת ברצון מוחלט
בזה הרגע על חיי
בלי שום היסוס
בתוך שנייה אחת
"זאת לא אני! זאת רק התחפושת"
היא ענתה לו בחן חינני ילדותי מתחנחן
דיברה מתוך גרוני הניחר
יבשו מיתריו
נדמו צליליו
כמו רוח רפאים סובב
סביב שתיקותיו
ואין בו אף מילה אף לא מילה נוספת אחת.
התחושה שלא תיוותר בי שום תחושה
תהרוג אותי
ממילא
לאט לאט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|