דוד זיסקינד / זיכרון מתוק ומר |
זיכרון מתוק ומר זוכר חיבוק , זוכר מגע בחום גופך אשר נגע זוכר נצמדנו זו לזה חשבתי שאני הוזה את הסמקת, החלפת צבעים הרגשתי אז בעננים שמעתי איך לבך הלם אתך זה הרגיש הכי מושלם העיניים דיברו, שידרו אהבה טעמנו מפרי התאווה הזיכרון מתוק כמר מתגעגע לרגע, אצלך זה נגמר זה לא חטא להרפות, לשחרר ואת התאים הרדומים לעורר מה שהיה לנו לא היה לריק אך את בשלך בחרת להדחיק חבל שביקשת לברוח השיעור שלי זה ללמוד לסלוח ולנסות אותך לשכוח |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|