תזיין אותי!
חזק, תכאיב לי!
תכאיב לי עוד, אתה לא מרגש אותי!
אל תשקר אותי, ילד רע! למה אתה מתעלם?
קשה לך להרביץ?
ביקשתי! מה כבר ביקשתי?

תגרום לי להרגיש שמנה,
כמה אתה טוב שאתה מתייחס לגוף שלי.
אם אתה חייב לנשק, כדי לשקר לעצמך אני מסכימה.
אם אתה חייב לדחוף אצבעותייך הגסות לתוכי,
זה בסדר, אני אספוג את זה.

אני מסכימה שתיקח ממני את החופש שלי.
מסכימה לישון אצלך בבית, אפילו על הרצפה.
קשה לך ככה?
מעליב אותך. רוצה שקרים?
אז עדיף על מיטה קרה, ליד אדם מת.
עדיף שתוריד אותי מהמכונית הקטנה שלך,
במהירות, בבוקר, ליד התחנה המרכזית.
יש לי את כל היום לחשוב לאן ללכת.

זה לא חשוב, אתה תבוא בערב,
או מחר או מתי שהוא
ותאסוף אותי לכמה דקות,
אני אתלבש יפה, מהודר אבל לא חושפני,
כי אני לא אוהבת שקרים.

אם אתה אונס אותי, תחייך אלי אחר כך,
שאני אדע שאכפת לך ממה שעשית.
תגיד שכואב לך , תסכים לשהות בכלא שלי.
כשאנחנו במשטרה או בבית חולים,
אל תאדים מכעס, אל תבקש ממני רחמים.
אני לא אאנוס אותך לעיני כולם,
אפילו שצעקתי להם את האמת.