New Stage - Go To Main Page


החתול האחרון
ביום ששי  השכינה כבר יורדת בבוקר
ואני בדירה הגדולה  נמלאת מלים של שירה
קונן החתול עוקב אחרי  מפינה לפינה
חולק עמי חרש סוד רחשיו בזנב מתעקל כאדווה
חושף הרהוריו ופיתולי מוחו בתנועות חוט שדרתו
בוהה בדממה מאושרת  אל מול קערית מזונו
ואני  בבוקר והשכינה אורחת,  ברוכה הבאה -
בדירה  הגדולה,  הריקה   עם לבי.
                   



צליל של שמחה
כצוויחת צפור נחושת
חורט באויר כאולר
צרחה של שיר
גבר אחד עם גרונו
מבריג צחוק ללבבי;
"אני לא שיכור"
הוא קורא, מבקיע תרועות  כצופר
ליד בסטה עלובה בשוק
"לא שיכור"  וצורח צחוק.
מתנתו הנפלאה מתהדהדת
על עור תופם של החרשים.

ניגשת לברר פשר
"בן דוד?" חוקרת
"יהודי?"  מהססת
"בני דודים" - עונה
ושולף תקיעת כף מחוספסת.
אני חותמת.
"הבאת לי צחוק" אומרת,
לבי מודה לו חרש.

פעם ראיתי בויקיפדיה  
רשימת מתים מתארכת -
יוצרים שטרפו נפשם בכפם.
אני לא!
בטח שלא היום.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/7/09 9:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאורה ברנשטיין

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה