|
רצפות ריקות של דעת
תוחמות את חום הקיץ
מפתני הסופה רדומים
אני נושם ברקמת החיים.
הוא לוקח אותי לראות בחדלונו
מטוס קל מרים דאון
אל עבר תכלת השמים
עיניי נצרבות בלהבה.
גופי השקט לוחשים במכונה
מילים עמוקות של חלום ישן
התום פורש אותותיו
כנפיים מלאות של רהב.
אני מנתק את כבל האינפוזיה
כעת הוא דואה לבדו
טייס של רקעים עליונים
מלטף את קער הארץ לשלום.
|
|
|
איפה כל
החרמניות
שרוצות משהו
גדול
וטוב!?!?!
מבקר מהצט
של קורקי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.