|
כל הזמן חיזרתי אחרייך
ובסוף כשאמרתי לך שאני אוהב אותך
ושאת בדיוק הטעם שלי
אז נמסת
הו...צלוחית גלידה מתוקה שלי
יום אחד נממש את אהבתנו.
תמיד הייתי בא רק אלייך
קיוויתי שבסוף ישחק לי המזל איתך
רציתי ממך הרבה, אבל קיבלתי קצת
ציפיתי ליותר וקיבלתי מעט
לעזאזל איתך
מכונת אסימוני מזל
אני זוכר שתמיד כשהייתי באפלה
הייתי נושא מבטי אלייך
היית יפה וזוהרת
מסנוורת אותי במבטך המחשמל
למה? למה כבית
נורת ניאון קטנה שלי?
תמיד היית יקרה לי
אבל הרשתי לעצמי
תמיד הרגשתי שאני חולק
אותך עם כולם ושאין לך זמן אליי
אני שוכב אזוק למיטתי ושואל
איפה את היום? איפה את עכשיו?
נערת ליווי יפה שלי
רציתי שתדעי
רציתי שתדעי שאת החלק החסר
בחיים שלי,את מתאימה בול
וחיפשתי אותך שנים,
חתיכת הפאזל 1000 חלקים האחרונה
כשהכרתי אותך,ממש נכנסת לתוכי
מהר מאוד הצלחת לגלות את הכפתורים
שמפעילים אותי. העברת אותי שורה
של עינויים. צאי לי מהחיים!
ציפורן חודרנית
אני זוכר שנפגשנו בבוקר
מיד כשראיתי אותך ידעתי שיש
בנינו הבנה מיידית,
היינו משדרים על אותו גל
מתחילים לדבר באותו הזמן
היית מתלבש כמוני ותמיד ידעתי
איפה אפשר למצוא אותך,
ההשתקפות במראה
מהרגע הראשון ידעתי
שאני צריך להיזהר ממך
בהתחלה זילזלתי בך
ושילמתי על זה מחיר כבד
היום אני יודע לכבד אותך
ולתת לך את המרחב והאוויר שלך,
אש
כל לילה הייתי יוצא ומחכה לך
בהתחלה היית ביישנית
לא הסכמת לחשוף את כולך
בסוף חשפת את עצמך
כולך זרחת והפצת אור בכל מקום
הו לבנה מתוקה שלי, זוכרת
כמה טוב היה בסוף החודש?
תמיד סיפרתי לך סיפורים
על כל מה שמפריע לי
סיפרתי לך על המחשבות העמוקות
ביותר שלי, על הרגשות הכי אישיות שלי
אני לא מאמין שבגדת בי כה
וסיפרת הכל!
יומן ששכחתי לנעול
מאז שהיית קטנה
אני גידלתי אותך
הייתי מטפח אותך
ודואג שתהיי נקייה
הייתי נותן לך לעשות
מה שבא לך
וכשאני ביקשתי ממך
בקשה אחת, התעופפת לך
כאילו אני כלום,
ריס
כל השנים האלה
הייתן עצורות בעצמכן
ולא הראיתן שום רגש
לבסוף החלטתן לברוח
ופשוט התפרצתן,
דמעות
חיכיתי לך 2 דקות!
כל השאר כבר הצליחו
ורק אתה נשארת מאחור
כמה זמן אתה עוד חושב שתקבל?,
גרגיר הפופקורן שיכל
אתה מנסה להיראות חכם
למרות שאני יודע שיש לך מוח של אבן
ואל תשחק אותה,אתה סתם מנסה
שיראו לך את השרירים,
האיש החושב
אתה יכול לייעץ לי
אבל בסוף אני יהיה זה שמחליט
כן כן בסוף זה יהיה אתה שמחליט,
פיצול אישיות
בפעם הראשונה שפתחתי עיניים
וראיתי אותך סטרת לי והתחלתי לבכות
נראה מי יבכה עכשיו אחרי
שאני אתבע אותך,
הרופא המיילד שלי
|
|
|
יתגדל
ויתקדש...
ד"ר מישה רוזנר
כותב צוואה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.