מחכה למצוא את הרגע שבו אוכל לתפוס הכל
להבין שכל מה שאני עושה היא טעות אחת גדולה
מודבקת לי תווית על המצח, שם שלא שלי, תגית, שם חברתי
נקלעתי לתוך רשת בלתי נראית, מבוכנת, מאמללת

רוצה לצאת! לצאת מפה! לעוף מכאן, הכי מהר שאפשר!
אני לא יודעת איך לצאת, לעזוב, להפסיק את הכאב.
נכנס מהאוזן, נחרט לי במוח, כואב וצורב ולא יוצא מהאוזן
השנייה.
אני כבר לא יודעת איך לעזאזל אני אמורה להרגיש יותר,
העולם החומרי, המודרני, סוגר עליי!
רוצה לצאת! לצאת מפה!

כולם קוראים לי בשם שהוא לא שלי רק בגלל מה שאי אוהבת,
לובשת, עושה רוצה, אני כבר ייגעה, אנושה, מזה,
רוצה להפסיק עם זה, להפסיק את זה, תקועה בתוך ספירלה אינסופית
והוזה על עולם אחר, טוב יותר, מושלם.

רוצה לצאת! לצאת מפה! לעוף מכאן, הכי מהר שאפשר!
אני לא יודעת איך לצאת, לעזוב, להפסיק את הכאב.
נכנס מהאוזן, נחרט לי במוח, כואב וצורב ולא יוצא מהאוזן
השנייה.
אני כבר לא יודעת איך לעזאזל אני אמורה להרגיש יותר,
העולם החומרי, המודרני, סוגר עליי!
רוצה לצאת! לצאת מפה!

אידאליסטית שכמותי, חולמת על עולם מושלם, מתאהבת וחוזרת,
מתחרטת ונשארת, לוקחת לך ת'יד, רק קח אותי מפה, למקום יותר
טוב.

רוצה לצאת! לצאת מפה! לעוף מכאן, הכי מהר שאפשר!
אני לא יודעת איך לצאת, לעזוב, להפסיק את הכאב.
נכנס מהאוזן, נחרט לי במוח, כואב וצורב ולא יוצא מהאוזן
השנייה.
אני כבר לא יודעת איך לעזאזל אני אמורה להרגיש יותר,
העולם החומרי, המודרני, סוגר עליי!
רוצה לצאת! לצאת מפה!

אידאליסטית שכמותי, חולמת על עולם מושלם, מתאהבת וחוזרת,
מתחרטת ונשארת, לוקחת לך ת'יד,
רק קח אותי מפה, למקום יותר טוב.
לאן שאני ארגיש סוף כל סוף, כמו בנאדם.