איזבל לארן-ורסיין / לשיר |
ולא נותרתי אילמת.
אבל נזרקתי חשופה
כמו בניצרה מושלכת.
הרימון הוא העיקר.
ומה אני אוהבת?
לא איזה חפץ
בלתי ניתן להשגה.
רק את מה שיש לי.
גם אני רציתי לברוח,
אבל גיליתי את
המחזיק אותי ביד מנחה,
עוטף את כפיי המינימליות,
אוסף ידיי אל החופש,
מקרב אני אל עצמי.
מסכם אותי בפעולה פשוטה
וחוזר
לבחור בי
7.6
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|