שולי בנג'י / כרוח בשערי |
מלטף ימי כרוח
טועם את אהבתי
וצמא לעוד קינוח,
מלטף את הפנים
ונושק בי כרוח
שחודר בין הסדקים
וממאן אתה לנוח.
אני לך שופתה
קפה עם הל רתוח
כמו זו אהבתך
שבלעדיה לא תנוח,
סרק את שערי
אשר פרעה הרוח
ושזור בו עלעלים
שנשרו מעץ התפוח.
אני לך צמאה
כנודד לכד המים
ממתינה לכל מלה
שתאמר אותך אהבתי,
נשק את שפתותיי
ושאני על כפיים
ככלה אל החופה
כבחלום אותו חלמתי.
©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|