הולכת כשצריך לרוץ
מרחקים גדולים כמו שמים
הייתי אמורה לרחף מאושר
כשבעצם מישהו ירה לי חצים בכנפיים
המישהו הזה הוא אני.
מתחשק לי להקיא את כל הריקנות מתוכי
אבל אני מפחדת שמה שיישאר זה ריקנות וכאב גרון.
חיים אחרים לא באים בחשבון פשוט רציתי לשנייה לעצור ת'שעון,
מספיק זמן כדי לקחת נשימה עמוקה של אוויר ערים מעופש מלחץ.
האובססיביות תמיד באה נגדי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.