אור בנעטיה / צניחה של איבר |
הידד אני צועק.
ואת בדמעותיך תזילי
ותשקי את האיבר שיגדל אל חיקך.
את אוהבת אותי או אולי את גווייתי הרקובה
וקורנת אושר מזוייף.
כי אנשום את עשן אהבתך לריאותיי
ואחנק... ואתגונן...
סלחי לי אהובתי, כי מוות יש בתוכי,
לא אלייך, ולא לחלומותייך, אלא לנו.
סוף לכאב סוף לשמחה,
סוף לסבל היפיפה שנגמר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|