שוב הלילה יורד בזליגה עקשנית
במטרות סוחפים בגלי שיטפון.
נחלי הבזלת מפלי הגרניט
ניגרים על העיר יבשת הגרון.

תל אביב מתכרבלת בשיש הרך
של צללי הירח וחולמת עליי
משתרך ברחובות כמו דחליל שברח
משגרת פחדיו מחודשת המלאי.

הירקון שוב מזרים חלומות עירומים
ישירות אל הים בזרימה עצובה.
משאלות מבשילות במטע הגלים,
מחשיכות את החוף. אין לרידינג תשובה.

אך לבי טוב ביין במשתה האחים
שבכל מלוא העין מתמלא באורחים.
השיכר השמח מתלקח בפי,
וינשוף מתרווח בכבוד על כתפי.