|
גלי א / השממה שהיא מרחבים |
בעלטה בה אני שוכנת
באין רואה
אני תרה נופים עבורנו לברוח.
ברגעים כאלו אני נוטה להתקנא
באלו שימיהם מקנים להם מנוח
(מיעוט נכחד),
באלו שלילותיהם
לא נטרפו על ידי השממה שהיא
מרחבים
(מטעים למראית עין),
נטולי רוגע
כים אשר בשלווה מחזורית
מרהיבה
מטביע את האור
ורוחש תחתיו.
תמיד כשרע לי אני הולך להירגע בים
בקולך (השבור) אתה אומר
בזיכרוני מזמן אחר. |
|
|
"שאני הולכת
ברחוב אני נזהרת
לא לדרוך על
קקות של כלבים,
מה לעשות, ככה
אני"
בוליביה,
הראיון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.