וידעת אותי בעבר הרחוק
וטעמך היה עדין ומתוק
כשהבטת דרכי לא הפסקת לצחוק
אפילו לדקה.
וכשהכל נגמר וכלום לא נשאר
חוץ מטעם מר,
של אהבה כוזבת, בחורה כואבת
ולב דואב, חד ודוקר
חודר ופוער - עוד חלל בתוכי
עמוק בליבי, מתיר את הקשר
בינך לביני - הופך עצבני,
מחפש אחרייך ותר
לא מוצאך ומרגיש מיותר.
מאז שגנזת את תומת חלומי
רזה ורעב הפך עולמי,
שמיים קצו בשברו של ענן
זכרון הצבע נמלא בלבן.
בימים החולפים לאורכו של הזמן
הפכת בעצם לזכרון קטן
ולפעמים כשאני עובר ברחובות
מביטות אלי אותן עיניים טובות
עמוקות ורכות אוהבות ותומכות
מחייכות ושמחות כשלך.
אמצא אותך. |
