[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עידו ווייס
/
את שאהבתי

וידעת אותי בעבר הרחוק
וטעמך היה עדין ומתוק
כשהבטת דרכי לא הפסקת לצחוק
אפילו לדקה.

וכשהכל נגמר וכלום לא נשאר
חוץ מטעם מר,
של אהבה כוזבת, בחורה כואבת
ולב דואב, חד ודוקר
חודר ופוער - עוד חלל בתוכי
עמוק בליבי, מתיר את הקשר
בינך לביני - הופך עצבני,
מחפש אחרייך ותר
לא מוצאך ומרגיש מיותר.

מאז שגנזת את תומת חלומי
רזה ורעב הפך עולמי,
שמיים קצו בשברו של ענן
זכרון הצבע נמלא בלבן.

בימים החולפים לאורכו של הזמן
הפכת בעצם לזכרון קטן
ולפעמים כשאני עובר ברחובות
מביטות אלי אותן עיניים טובות
עמוקות ורכות אוהבות ותומכות
מחייכות ושמחות כשלך.

אמצא אותך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה יותר רומנטי,
ורד או זרע?

מתוך: דברים
שהבוס אומר לי
באמצע הפסקת
צהריים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/4/10 18:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידו ווייס

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה