|
אני יודעת שביקשתי
אכן, הנה זו אשמתי
ואני משלמת בכאב גולמי
את כל מה שהכיל עולמי.
הראש זז מצד לצד
קשה לי להבין את הלך הרוח
נראה שהנתק המוחלט הבהיר לי
מבחינתך, אני סתם מפלט בטוח.
משהו שאפשר (בקלות משוועת) לוותר עליו
אני מדמיינת עצמי עם מזוודות
עוזבת בעצם אותך -
הולכת למצוא הרגשות אמיתיות. |
|
|
אתם מכירים את
זה שלפעמים,
בשעות הקטנות של
הלילה, אתם
בוהים באוויר
(או בדף האחורי)
ופתאום יוצאת
לכם איזה מחשבה
ממש מקורית כזאת
שעוד לא היתה אף
פעם בסלוגן
ומגיע לה פרס
פוליצר לפחות?
אתם מכירים את
זה שאח"כ אתם
לוחצים בהתרגשות
"שלח לחמך",
מחכים שעה,
מחכים שעתיים,
מחכים שנתיים
והסלוגן לא
פורסם?
איזה דיכאון זה,
אה?
פרציפלוכה מחפשת
משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.