א. עד שהמלאכים יובילו אלייך
אמתין בתפילה לשמיים.
עד שיפתחו, ואשוב לזרועותייך
כשהשמש תשכח
ואבוא כמו טיפות המים.

ב. אמתין לך איפה שכתוב
במקום בו שמך חרוט
עד שהמלאכים יובילו אלייך
משתהה תחת כנפייך,
כמו שנשבעת לי בשפתייך.

פזמון:
אותך אוהב עד שהשמש תשכח
אותך אוהב גם כשיפול כוכב
ושגשם סוער ישטוף
את הגן, ליד עדן הסמוכה.

ג. אמרת שאת הולכת
לא הזכרת מתי חוזרת
עברו שנים, הרחקת להרים.
אולי את חלום אולי מנגינה
בגן שנמצא בעדן הסמוכה?

ד. אשאיר לך פרח ליד האבן
בו חרוט שמך, ושוב דמיעה
סיום עצוב, אומרת הלבנה
ואני כבר יודע שלא תחזרי
האם את שם עוד, זוכרת אותי?