נעמה גולן / סדינים ושמיכות |
בחדר שלה
אין כוכבים הלילה
היא מלטפת אותי
מסיטה קווצת שיער
היא רוכנת אל האוזן
היא לוחשת
"אתה לא אוהב אותי"
בעצם לא רחוק
ממה שאני מכיר
אז אני משתיק אותה בנשיקה.
החדר מסתובב
או אולי זו היא
סביבי מרפרף אולי
שתיתי יותר מדי
בואי שוב חזרי אליי
מנגב לה את הלחי
היא לוחשת
"אתה לא אוהב אותי"
בעצם לא רחוק
ממה שאני מכיר
אז אני משתיק אותה בנשיקה.
היא לוחשת
"תן לי יד ובוא איתי"
למקום לא רחוק
ממה שאני מכיר
ממה שאני מכיר
אז אני משתיק אותה ובא איתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|